איגמה ניהול ומסחר בע"מ נ' דש

החלטה

1. בפניי התנגדות לביצוע שטר, ובקשה להארכת מועד להגשתה, אשר הוגשו ביחס לשני שיקים:

שיק על סך 4,700 ₪, ליום 29.11.03;

שיק על סך 4,615 ₪, ליום 29.10.13.

2. לטענת המבקש, אזהרת ההוצאה לפועל לא נמסרה לידיו כלל.

על פי הרישום בתיק ההוצאה לפועל, האזהרה נמסרה למבקש במסירה אישית, ברחוב הגדוד העברי 61 בחיפה, ואילו המבקש סרב לחתום על אישור המסירה.

לטענת המבקש, כאמור, האזהרה לא הומצאה לידיו, ובמועד בו על פי טענת המשיבה בוצעה ההמצאה (2.5.11) כלל לא התגורר בכתובת האמורה, אלא התגורר בשד' ירושלים, בקרית ים.

לתמיכה בטענותיו צרף המבקש תמצית רישום ממרשם האוכלוסין, ממנה עולה, כי המבקש אכן התגורר בעבר ברחוב הגדוד העברי בחיפה, בו בוצעה ההמצאה, אך רשום כמתגורר בקרית ים החל מיום 26.4.10 – כשנה לפני ביצוע ההמצאה.

3. לטענת המבקש, נודע לו על תיק ההוצאה לפועל, כאשר בסוף חודש פברואר 2012 קיבל הודעת טקסט למכשיר הטלפון שלו, לפיה כרטיס האשראי שלו בוטל. בירוריו העלו, כי נפתח נגדו תיק הוצאה לפועל, בגין שיקים. הוא החל לברר את מהות העניין, ופנה ללשכה לסיוע משפטי על מנת להגיש את ההתנגדות. בפועל הוגשה ההתנגדות ביום 12.12.12.

4. אשר לשיקים עצמם, לטענת המבקש – לא הוציא את השיקים ולא חתם עליהם. לטענתו, כלל לא התגורר בארץ בין השנים 1992 לנובמבר 2003.

5. בדיון שהתקיים בפניי נחקר המבקש על תצהירו. טענותיו לא נסתרו. המבקש חזר על הטענה, כי אין הוא חתום על השיקים, והוסיף כי הכיתוב על השיקים (בעברית) ודאי לא נכתב על ידו, מאחר ואינו כותב עברית כלל. לדבריו, הוא אינו זוכר כיצד יצאו השיקים מחזקתו, אם אבדו לו או נגנבו, מאחר ובשנת 1992 עזב את הארץ למשך שנים רבות, וחזר ארצה רק לקראת סוף 2003. לשאלות ב"כ המשיבה השיב המבקש, כי בתקופה שלאחר שנודע לו על תיק ההוצאה לפועל חלה בסרטן, ופנה ללשכה לסיוע משפטי, בתאריך שאינו זוכר.

יצוין כי בשל קשיי השפה של המבקש תורגמה עדותו בעזרת מתורגמנית מהשפה הרוסית.

6. המשיבה טענה בסיכומיה, כי ההתנגדות הוגשה באיחור רב, של שנה וחצי לערך. כן טענה המשיבה, כי גם אם נודע למבקש אודות תיק ההוצאה לפועל רק בסוף פברואר 2012, הרי שעד שחלה בסרטן חלפו כחודשיים, במהלכם לא עשה דבר, ובפועל הגיש את ההתנגדות רק עשרה חודשים לאחר שנודע לו אודות התיק.

לטענת המשיבה, המבקש לא הציג אסמכתא על הגשת תלונה במשטרה, דבר שמעיד כי מדובר בטענה כללית, וכן טענה, כי במועד הפירעון של השיק המאוחר מבין השניים כבר היה המבקש בארץ, שכן חזר בנובמבר 2003.

7. אשר למועד הגשת ההתנגדות – אני קובעת כי ההתנגדות הוגשה במועד.

המבקש הצליח להראות בראיות מהימנות (תמצית רישום ממרשם האוכלוסין) כי כלל לא התגורר במקום בו כביכול בוצעה המצאה לידיו. המבקש עזב כתובת זו כשנה לפני ביצוע המסירה-כביכול, בידי מוסר שהצהיר, כי המבקש סרב לחתום.

לא למותר לציין, כי המוסר עצמו לא התייצב לעדות מטעם המשיבה, על מנת לתמוך בתצהירו אודות סירובו של המבקש לחתום.

למרבה הצער, מדובר בתופעה שחוזרת על עצמה בתיקים רבים, בהם הליכי הוצאה לפועל דורסניים מתחילים על סמך המצאת אזהרה, כביכול ב"מסירה מלאה", על סמך תצהיר מוסר אודות סירובו של המקבל לחתום על אישור המסירה, כאשר בדיעבד מתברר כי סירוב כזה לא היה ולא נברא. החייב, אשר נפתח נגדו תיק הוצאה לפועל, מגלה אודות קיומו של התיק רק כאשר ננקטים נגדו הליכים אשר מובאים לידיעתו, כדוגמת הטלת הגבלות על כרטיס אשראי, כפי שקרה כאן, או הטלת עיקול בחשבון הבנק, ואז עליו לערוך "תחקיר" על מנת לברר מדוע ננקט נגדו אותו הליך, היכן נפתח תיק ההוצאה לפועל, מה עילת התיק (שיקים או תובענה בסכום קצוב) וכדומה.

במקרה הנוכחי, נאלץ המבקש דנן להתגבר גם על קשיי השפה, בהיותו עולה חדש שאינו דובר השפה העברית כלל, להתמודד עם מחלה קשה, ולפנות לקבלת עזרה משפטית ללא תשלום, בשל מצבו הכספי. לאחר כל אלו עלה בידיו להגיש את ההתנגדות רק עשרה חודשים לאחר שנודע לו לראשונה אודות קיומו של תיק ההוצאה לפועל. אין ספק בעיני, כי אין למנות במצב זה 30 ימים דווקא מיום שקיבל המבקש הודעת "אס.אם.אס" אודות ביטול כרטיס אשראי, ועל כן אין לקבוע כי התנגדות שהוגשה מאוחר יותר היא בבחינת התנגדות המוגשת באיחור.

יפים לעניין זה הדברים שנאמרו ב-רע"א 2793/01 לאופר נ' גבאי, פ"ד נו(1) 668, 671, מפי כב' השופט טירקל: